מולי יֶה היא בלוגרית מצליחה ואהובה (ופוטוגנית להפליא, כמקובל היום) הכותבת ומבשלת בבלוג הפופולרי My Name is Yeh. בת לאם יהודיה ואב סיני, בצירוף בעל טרי וחתיך, היא מתגוררת בחווה במינוסטה המספקת כמובן תפאורה מושלמת לצילומים יפיפיים של אוכל, פיקניקים, עצים עטורי שלג ועוד רקעים מעוררי קנאה. אבל מולי יֶה לא לגמרי נופלת בפח של מה שמכונה לעיתים "אוכל של אינסטגרם", כזה שמצטלם יפה אבל לא באמת מעניין להכנה וחשוב מכך, לאכילה. יש לה הומור משעשע והיא לעיתים קרובות צוחקת על עצמה ועל הרצינות שסובבת את עניין ההתעסקות באוכל—בישול, עיצוב ותיעוד אינסופי. הספר שלה הוא למעשה מעין פיתוח של הבלוג ובו היא מספרת על עצמה, על הילדות שהורכבה משתי תרבויות שונות כל כך, על המפגש עם בן זוגה, על לימודי המוזיקה שלה בג'וליארד והחיים בניו יורק שהובילו אותה לאוכל ולעיסוק בו. יש הרבה טקסט בספר והוא בהחלט משתייך למה שאני מכנה ספרי "קריאת בישול". זהו ספר הבישול היחיד שנתקלתי בו שמספר על תופעות לוואי לא נעימות בעקבות אכילת חומוס! (כל זאת באמצע דייט לוהט עם נער החווה האמור לעיל). כאמור, הבחורה מצטיינת גם בהומור מפתיע שמוסיף הרבה חן לכתיבה שלה.
מה בספר? הספר מחולק לחמישה פרקים נרחבים שבתוכם תתי פרקים, למשל בפרק המנות העיקריות יופיעו פרקים קצרים על אוכל לקמפינג או לפיקניק קטן שאוכלים בשדה תוך כדי העבודה. למרבה התסכול, תוכן העניינים מציין רק את ראשי הפרקים הכלליים ואין כל רשימת מתכונים! חיפוש ממוקד יותר ניתן לעשות רק על ידי עלעול בספר או שימש באינדקס בסופו, מה שבהחלט מייצר עבודה מיותרת לטעמי. חמשת הפרקים הראשיים מחולקים לארוחות בוקר ובראנץ' (מביצים פשוטות, דרך חומוס וקובה עם הל ותפוז ועד לפנקייקס סיניים של בצל ירוק לצד קולסלואו ברוטב מייפל), מנות עיקריות ותוספות (שלל מתכוני מק אנד ציז, קינואה קרבונרה או טאקו עם שווארמת כרובית), נשנושים ואוכל לאירוחים ומסיבות (לביבות, בלינצ'ס ודאמפלינגס) וכמובן קינוחים (כולל שוקו חוויאג'!). בין לבין, כאמור, משובצים איורים וסיפורים על הלימודים בג'וליארד, החיים בחווה, בראנץ' עם הבנות המקומיות במינסוטה ועוד.
ומה לגבי המתכונים? חלקם בסיסיים, במיוחד בקטע הילדותי או הנוסטלגי: למשל "מתכון" לאכילת נקניקיה עם גבינה מומסת במיקרו או "ביצה באמצע": ביצת עין שמטגנים בתוך לחם עם עיגול קרוץ במרכזו (מעין ילדים מבשלים להיפסטרים). במקומות אחרים יֶה כבר יותר מעניינת, במיוחד כשהיא מביאה את האוכל האתני מהבית. עבור הקוראים הישראלים ההצעות לשקשוקה או לארוחת בוקר ישראלית יראו הרבה פחות אקזוטיים, אם כי, בעקבות המעבר למינסוטה שבה כמעט לא ניתן למצוא מוצרים נדירים כמו זעתר או בייגלים, היא מספקת גם הצעות פרקטיות להכנת חוויאג' או תערובת של ראס אל חנות בבית. בתחום הישראלי יֶה מנפקת ם גם ורסיות חדשניות למאכלים מוכרים כמו קוסקוס שקשוקה או רוגלעך עם פטה וזעתר.
אתני מודרני: כמובן שעבורי החלק הסיני היווה את עיקר המשיכה של הספר. במטבח החווה שלה, מולי יֶה מצליחה לשחזר הרבה אפשרויות מעניינות למנות מסורתיות כמו גיוזות עוף או פנקייקים סיניים של בצל ירוק. הרעיונות שלה מוצלחים במיוחד כשהיא מתפרעת עם מתכונים מסורתיים. למשל, היא מרעננת את השניצל הישראלי עם ירקות אסייתים מוחמצים, לחמניית באן מאודה ורוטב סרירצ'ה מיונז או או כשהיא מציעה גרסאות באן-מי (מעין פרשנות מאוד רחבה למקור הוויאטנמי) לג'אנק פוד אמריקאי בסיסי. כלומר, לכל סלייס פיצה או ערימת נאצ'וס–ניתן לטענתה להוסיף סרירצ'ה+רוטב הויסין+ פלפל חריף +כוסברה או דייקון (מעין צנון יפני) ומייד "למזרח" אותו בכיוון האסייתי כפי שניתן לראות בתרשים למעלה.
מסורת בישול נוספת, ולא פחות מעניינת, המחלחלת לספר האקלקטי הזה ,היא של הבישול הנורדי. רבים מתושבי המערב התיכון בארה"ב, כלומר מינסוטה וצפון דקוטה, הם צאצאים למשפחות נורווגיות ולכן מתהדרים במסורות עתיקות כמו למשל הכנת lefse, מעין קרפ דקיק של תפ"א אותו ניתן לאכול עם חמאה או שמנת. אפשר למצוא המוני סרטונים להכנת הלפסה המקוריים ביוטיוב ונדרשים עבורם גם מקל עץ מיוחד ומחבת קרפים שטוחה, אבל יה דווקא משחקת עם המסורת, משום שלדבריה אין סיכוי להתחרות במוצר המקומי שעבור כל משפחה הוא כמעט קדוש. המתכון שלה מציע בסיס של בטטות לקרפ וקרם רוזמרין שהיא מרכיבה על ידי יצירת מעין פודינג על בסיס ביצים,שמנת מתוקה ורוזמרין. לא מעט עבודה עבור קרפ, אבל הטעם שונה ומעניין.
בסופו של דבר: עיקר קסמו של הספר טמון באישיות המצחיקה-מתוקה של המחברת. מבחינתי לפחות, הוא מספק חומר קריאה מעניין, קצת מושא לקנאה ופנטזיות עם תמונות החווה הפסטורליות, והכי חשוב רעיונות והשראה לא רק למתכונים הספציפיים שהיא מציעה, אלא גם להתלהבות בה היא מנסה לשחזר מאפס מתכונים אהובים בסביבה מאותגרת מצרכים. מולי יֶה עושה זאת בחן ובהצלחה.
מה בישלתי בחווה הפרטית שלי?
עוגת שוקולד-טחינה בציפוי טחינה
קינוח כייפי שמשלב עוגת שוקולד עשירה עם פרוסטינג טחינה מתקתק וחמאתי (כן! זה עובד)
תבנית עגולה של 26 ס"מ או שתי תבניות אינגליש קייק
חומרים:
¾ 1 כוסות סוכר
¾ 1 כוסות קמח
1 כוס קקאו לא ממותק
½ 1 כפיות מלח גס
½ 1 כפיות אבקת אפייה
½ 1 כפיות סודה לשתייה
2 ביצים גדולות
1 כוס חלב
1 כף תמצית וניל
¼ כוס שמן נייטרלי (כמו קנולה או זרעי ענבים)
½ כוס טחינה גולמית
¾ כוס מים רותחים
לציפוי:
1 כוס חמאה בטמפרטורת החדר
½ כוס טחינה גולמית
2 כוסות אבקת סוכר
1/8 כפית מלח גס
¼ כפית קינמון טחון (אני השמטתי מהמתכון)
½ 1 כפיות תמצית וניל
אופן ההכנה:
מחממים את תנור ל180 מעלות.
בקערה גדולה מערבבים את הסוכר, קמח, אבקת קקאו, מלח, אבקת אפייה וסודה לשתייה.
בקערה בינונית טורפים את הביצים, חלב, תמצית וניל, שמן וטחינה. מוסיפים את החומרים הרטובים לקערת היבשים ומערבבים היטב.
מוסיפים את המים הרותחים ומערבבים שוב.
משמנים את התבנית ושופכים את הבלילה פנימה. אופים כ30 דקות. בודקים אם העוגה מוכנה בעזרת קיסם נקי שנועצים במרכזה.
מניחים לעוגה להתקרר לגמרי.
מכינים את הציפוי: במיקסר מערבבים את הטחינה והחמאה עם וו הגיטרה עד שנוצרת תערובת קרמית. מוסיפים את אבקת הסוכר בהדרגה.
מוסיפים תמצית וניל, קינמון ומלח.
מצפים את העוגה ומקררים עד שהציפוי יציב. אפשר גם ליצור מראה שכבות על ידי חיתוך העוגה העגולה לשתיים ומריחת ציפוי בין השכבות ומעליהן.
:
חלת בצל ירוק
שדרוג אסייתי קליל לחלה של ערב שבת, שילוב מוצלח של מתוק ומלוח
חומרים:
1 כף שמרים יבשים
¾ כוס מים חמימים
2 כפות + 1 כפית סוכר
3 כוסות קמח (אפשר להחליף חצי כמות בקמח מלא, אני השתמשתי בקמח כוסמין מלא)
1 כפית מלח גס
2 כפות דבש
1/3 כוס שמן צמחי
2 ביצים
למילוי וציפוי:
1 כף שמן שומשום
3 גבעולי בצל ירוק קצוצים
מלח, פלפל וצ'ילי גרוס לפי הטעם
1 ביצה טרופה עם 1 כף מים
חופן זרעי שומשום
אופן ההכנה:
בקערית קטנה מערבבים את השמרים עם 1/2 כוס מים וכפית סוכר.
בקערה טורפים ¼ כוס מים , דבש, שמן וביצים.
בקערת המיקסר מערבבים את הקמח, מלח ו2 כפות סוכר, מוסיפים את תערובת השמרים ואת קערת הרטובים, בהדרגה-לא בטוח שתזדקקו לכולה- ולשים כ8 דקות. ממשיכים בלישה ידנית על משטח מקומח עד שהבצק חלק וגמיש. (ניתן גם לערבב ביד וללוש הכל ידנית, כמובן שהתהליך יהיה ארוך יותר).
מעבירים לקערה משומנת ומכסים במגבת לחה, מתפיחים כשעתיים או עד שהבצק הכפיל את נפחו.
ממלאים ומצפים:
מחממים את התנור ל190 מעלות.
מחלקים את הבצק לשלושה חלקים שווים ומגלגלים כל אחד מהם לגליל בארוך כ30 ס"מ.
משטחים מעט את הגלילים, מורחים עליהם את שמן השומשום ומפזרים מלח, פלפל, צ'ילי ובצל ירוק.
מגלגלים חזרה לגלילים וקולעים לצמה.
מעבירים את החלה הקלועה למגש תנור מצופה נייר אפייה, מורחים בתערובת הביצה הטרופה ומפזרים שומשום.
אופים 20-25 דקות עד שהחלק העליון מזהיב יפה.