אני מחכה כל היום שכבר יגיע הערב, ואז אני תולה על הדלת שלט 'נא לא להפריע', נכנסת לתוך החלוק האדום ונעלי הבית הפרוותיות, עורמת כריות

כשחשבתי על חגיגות יום ההולדת הרביעי (!) לבלוג מטבח קריאה, הרגשתי צורך עז לחזור למהות שלו, האובססיה הפרטית שהתחילה את הכל: קטעי אוכל מענגים במיוחד

פרשתי יפה על המיטה מפת שולחן במשבצות אדומות. מילאתי את הצלחת במה שהתחשק לך: סלט תפוחי אדמה; סלרי ברוטב רמולד; שינקן בעשבי תיבול; פרוסות הרינג

כמובטח, חגיגות השלוש לבלוג ממשיכות והפעם עם קינוח מתוק במיוחד. כשקיבלתי את הטקסטים שבחרו הבשלניות והבלוגריות שהוזמנו להשתתף בחגיגה, לא הופתעתי, שבדומה לפוסטים של חגיגות

כשפתחתי את הבלוג מטבח קריאה לפני שלוש שנים, תהיתי לעצמי מי עוד יתעניין כמוני בקריאה על אוכל בספרים, בקריאת הסיפורים שמאחורי המתכונים ובנבירה בפרוזה קולינרית.

צמחונות מדודה או איך להגדיל את צריכת הירקות במטבח הביתי אני עוקבת אחרי ג׳ני רוזנסטראך כבר שנים. יש לה בלוג מזמין, ביתי ויצירתי ממש כמו

"אבל את לא מבינה שאת חיבת ללכת לבית הספר?' אמר השוטר. 'למה חייבים ללכת לבית הספר?' כדי ללמוד כל מני דברים, כמובן' 'איזה מין דברים?'

תנו לי מנוחה באבלי ובבדידותי. אל תדברו איתי על הדברים האלה, תנו כבוד לאלמנותי. ניגש לתנור: תבשיל מעודן ומעולה הוא הוואטאפה מדגים (או מעוף), הכי