כמובטח, חגיגות השלוש לבלוג ממשיכות והפעם עם קינוח מתוק במיוחד. כשקיבלתי את הטקסטים שבחרו הבשלניות והבלוגריות שהוזמנו להשתתף בחגיגה, לא הופתעתי, שבדומה לפוסטים של חגיגות

כשפתחתי את הבלוג מטבח קריאה לפני שלוש שנים, תהיתי לעצמי מי עוד יתעניין כמוני בקריאה על אוכל בספרים, בקריאת הסיפורים שמאחורי המתכונים ובנבירה בפרוזה קולינרית.

צמחונות מדודה או איך להגדיל את צריכת הירקות במטבח הביתי אני עוקבת אחרי ג׳ני רוזנסטראך כבר שנים. יש לה בלוג מזמין, ביתי ויצירתי ממש כמו

"אבל את לא מבינה שאת חיבת ללכת לבית הספר?' אמר השוטר. 'למה חייבים ללכת לבית הספר?' כדי ללמוד כל מני דברים, כמובן' 'איזה מין דברים?'

תנו לי מנוחה באבלי ובבדידותי. אל תדברו איתי על הדברים האלה, תנו כבוד לאלמנותי. ניגש לתנור: תבשיל מעודן ומעולה הוא הוואטאפה מדגים (או מעוף), הכי

בחלק א' של פוסט הטיפים כתבתי בהרחבה כיצד למצוא זמן לקרוא והיכן לחפש רעיונות משמחים במיוחד לקריאה. בחלק ב' נדבר קצת על כל האמצעים לקרוא,

כשאני מספרת לאנשים על העבודה שלי כסוכנת ספרותית, בסוכנות המייצגת סופרים ישראלים בחו"ל וכבלוגרית המתמקדת בספרים ואוכל, כמעט תמיד אני מקבלת מבטי קנאה (או שטנה),

ירקות במרכז השולחן לפני מספר חודשים הודיעה הבכורה על צמחונות פתאומית. לא היו סימנים מקדימים, שיחות או הכנה לאחראי המטבח (כלומר אני). אז כן, מדובר

"ראו את הארגז שלנו המלא מזונות. יש בו ריבות, סכר, ביסקויט, דבדבנים ושוקולדה—אמרה קמיל. וראו אלו אנשים מהוגנים אנחנו—ענה ז'אק—בעוד שאתם קלקלתם את קבתכם בממתקים