בישולים מסוכנים הוא קומדיה פרועה ומשעשעת על שני שכנים לבניין, המנהלים רומן עם אותה אישה (נשואה). דימיטריס ודמוקליס אינם יודעים זה על זה, על אף שהם מתגוררים בדירות סמוכות, ולא על מערכת היחסים של כל אחד מהם עם ננה –"היפה בנשים, השנונה בנשים, ובעיקר הנאפופית בנשים." יום אחד, מריח דמוקליס, השתקן והמופנם בין השניים, ניחוחות בישול מהמטבח של שכנו ובפגישה בבית קפה משתף אותו בחוויותיו: "אם משבים עזים של ניחוח פטרוזיליה מגיעים ממרפסתך למרפסתי…אפשר להסיק שכמות הפטרוזיליה אינה מבוטלת, ולפיכך ודאי נועדה לסלט….נחוץ גם זמן רב לקיצוץ העלים. מעט שום, שן אחת או שתיים, כתושות ובחושות בפטרוזיליה, וקצת מלח, שמן ולימון, משלימים את התמונה." דימיטריס הנדהם משער שדמוקליס בוודאי אינו רק מריח אלא למעשה מציץ למטבחו שם הוא מבשל בעיקר עבור ננה. מכאן מתגלגלת השיחה אל המאהבת הבוגדנית והמתח בין שני המאהבים-הבשלנים מתחיל להבנות.
ננה, דמות ערטילאית המעוניינת בעיקר בתוצרים היוצאים ממטבחי אהוביה, הופכת למשא תחרות וקנאה בין השניים כאשר המאבק על תשומת ליבה נקבע כמובן במטבח. "הבישול הוא נשקי הסודי", אומר לעצמו דמוקליס, " אבשל לה את המאכלים המורכבים ביותר, הנאצלים ביותר. מעתה ואילך היא תהיה תלויה בתבשילי עד שתשעבד להם לחלוטין." מכאן נעה העלילה בין מרקים מסורתיים, לקדירת ארנבת, למתכון אהוב לקיפודי ים ושלושה מתכונים שונים-לא פחות- לכדורי בשר יווניים. כל המאכלים שהשניים מבשלים לאורך הספר מלווים במתכונים המשולבים בטקסט עצמו וכך הופך הרומן הקצרצר הזה גם לספרון מתכונים יווניים. שני הגברים נחושים להתעלות האחד על השני ביכולותיהם הקולינריות ובכיבוש האהובה ההפכפכה, והמאכלים שהם מנפקים ממטבחיהם הופכים מסובכים ומורכבים בהתאם.
לכאורה, ננה היא זו המטריפה את השניים ומדרבנת אותם שוב ושוב להגיע לגבהים קולינריים: "המאכלים הקשים להכנה שתכין לי. זו תהיה התמורה ההולמת לרגשי אהבתי אליך," היא דורשת. אך למעשה, התחרות ביניהם הולכת ומתמקדת במטבח, כאשר האהובה המשותפת הופכת רק לתירוץ לתשוקה האמיתית לבישול. הידידות/יריבות המתפתחת בין הגברים סובבת למעשה סביב האוכל, ויותר נכון סביב פסגות המטבח היווני, כאשר המנות של כל אחד מהם מבטאות את הרגש הרב שהם מזקקים לתוכן ולעיתים אף הופכות ליצירות אומנות של ממש. באחד מרגעי השיא הדרמטיים והקומיים של הרומן מזמין דמוקליס את דימיטריס לארוחה רבת רושם בדירתו. דימיטריס החשדן מתקשה להאמין שהארוחה בושלה עבורו ולא עבור ננה: "נדיבותו של דמוקליס ונכונותו להתקין בעבורו ארוחה כה מיוחדת וקשה להכנה, המוגשת על פי רוב למאהבת תובענית ולא לאויב מר כמוהו, עוררו בדימיטריס אי אלו נקיפות מצפון זמניות, זמניות מאוד." כשהוא סוף סוף מקבל את העובדה שהארוחה בושלה במיוחד לכבודו, מפיל עליו דמוקוליס מכה ניצחת כשהוא חושף סירים זהים לחלוטין של אותן מנות במטבח. לדימיטריס ההמום הוא מסביר "זה המקור….אתה טעמת את ההעתק."
בסופו של דבר יש טוויסט מעניין בעלילה, שבהחלט משמיט את הקרקע סביב הסיפור המרכזי וחושף את הגיבור האמיתי; הלא הוא המטבח היווני המסורתי המככב לאורך כל הספר, ושאליו מתייחס סטאיקוס, כמו אל גיבוריו, באהבה ובאירוניה.
ומה לגבי המתכונים: אני רחוקה מלהיות מומחית לאוכל יווני וחלק מהמאכלים העממיים המתוארים בו לא בדיוק מעוררי תאבון כמו פיחטי, (קריש ראש ורגל), או פאצה (מרק כרס וכרעיים). למרבה המזל, רוב המתכונים מציעים מאכלים מוכרים יותר כמו מוסקה, טלה בתנור ומרק שעועית לבנה והוראות קצרות וברורות.
אם הספר הזה היה מאכל הוא היה—ממולא. בישולים מסוכנים הוא ירק צבעוני ונאה למראה, עם עטיפה דקיקה, המסתירה בקושי מילוי שונה לחלוטין, ועם זאת, כזה שמצליח למזג את התוך ואת החוץ.
בישולים מסוכנים, אנדריאס סטאיקוס, תרגום: אמיר צוקרמן. הוצאת כתר (2003).
ימיסטה-ממולאים יווניים לכיבוש הלבבות
לכבוד הספר הקטן והערמומי הזה בחרתי מתוכו את המתכון לממולאים-צמחוניים, צבעוניים וקלים להכנה.
חומרים:
3 עגבניות מוצקות
3 פלפלים (אפשר בצבעים שונים)
3 קישואים
1 תפוח אדמה קלוף לכיסוי הפלפלים (אם רוצים)
כוס וחצי אורז ארוך שטוף היטב (אני השתמשתי בתערובת של בסמטי לבן ומלא)
2 בצלים מגוררים על פומפיה
5 שיני שום קצוצות
½ צרור פטרוזיליה קצוצה
½ צרור שמיר קצוץ
חופן נענע מיובשת (אני השתמשתי בטרייה)
½+2/3 כוסות שמן זית
2 כוסות מים
אופן ההכנה:
מחממים את התנור ל °200
חותכים את "מכסי" הפלפלים, עגבניות וקצוות הקישואים.
בחפירה זהירה בכפית מרוקנים את העגבנייה מתוכנה ושומרים בצד, בעזרת כלי מיוחד "קישואן" (למשל כזה, או מכשיר לגלעון תפוחים או כף פריזיאן קטנה) מרוקנים את הקישואים. מסירים את הליפים הלבנים מן הפלפל, החלול מטבעו ומסלקים את הזרעים.
מטגנים את האורז בחצי כוס שמן זית כשתי דקות על להבה נמוכה. בוחשים ללא הפסקה בכף עץ.
מוסיפים את מיצן ובשרן של העגבניות, את הבצל, השום ועשבי התיבול. מתבלים במלח ופלפל
מוסיפים ½ כוס מים ו1/3 כוס שמן זית ומערבבים בלי הפסקה חמש עד שש דקות.
מסירים את המלית מהאש.
יוצקים בתבנית 1/3 כוס שמן זית ו½1 כוסות מים.
מסדרים את הירקות בתבנית וממלאים אותם עד ארבע חמישיות מנפחם באופן שהאורז התופח לא יפרוץ את המכסים.
את העגבניות והקישואים מכסים בפרוסות שנחתכו מבסיסם שלהם ואת הפלפל—בפרוסות דקיקות של תפוחי אדמה.
אופים בתנור, בחלק התחתון, 40-45 דקות, מגישים פושר או קר.