נתחיל בווידוי. אני מאוד אוהבת לאכול את אוטולנגי (מי לא?) ולפעמים אוהבת גם לבשל בהשראתו, אבל עד כה, הספרים שלו פחות דיברו אל הלב שלי. אני אוהבת חפירות, רעיונות ומנות חצי מורכבות עם טעמים מפתיעים. אז נכון, בחלק של הטעמים באמת שאין לו מתחרים, אבל בהגיגים מסביב…נו טוב, בשביל זה יש ספרים אחרים😊
את יותם אוטלנגי כמעט אין צורך להציג. השף הישראלי שבנה אימפריית מסעדות ומעדניות בלונדון וכבש את שאר העולם עם ספרי הבישול שלו Jerusalem או Plenty , אם לציין שניים מהבולטים שבהם, הציע טייק חדש ורענן על אוכל מזרח תיכוני מוכר, מחצילים עם יוגורט ורימונים ועד לעוגת תפוז ושמן זית, וכבש את מטבחיהם של בשלנים נלהבים בכל העולם. אוטולנגי הכניס ללקסיקון הבריטי מושגים אקזוטיים כמו זעתר ואריסה, והעלה לדרגת קודש את הטיפול בירקות מכל הסוגים והמינים.
מה בספר? בספרו האחרון Simple, אוטולנגי מגלה חוש הומור וטוען כי ידוע לו שהרעיון של ספר בישול פשוט לצד שמו—שמיד מעלה אסוציאציות למתכונים מורכבים ועשירי פרודוקטים נדירים (מי חיפש שום שחור?)– נראה בתחילה כסתירה מוחלטת. לטענתו, המתכונים בספר הם פשוטים להכנה במובנים שונים, ממשך זמן הבישול ועד היכולת להכינם מראש, ובהחלט יתאימו לארוחת ערב זריזה, לאירוח בראנץ' של חברים או לארוחות מורכבות יותר בסוף השבוע. כדי לאפשר לקוראים לנווט בין ההגדרות השונות לאוכל פשוט, המתכונים בספר מסומנים בתמרורים קטנים המיידעים אותנו אם הם:
S מהירי הכנה
I מכילים פחות מ10 מרכיבים
M ניתן להכינם מראש
P מתבססים על מוצרי מזווה
L מתכונים לעצלנים שמתבשלים בנחת בעצמם
E קלים יותר ממה שאנחנו חושבים
וכמובן יוצרים ביחד את שמו של הספר.
הרעיון נחמד, אבל למען האמת רוב הזמן שכחתי מה מייצגות האותיות השונות וכשבחרתי מתכונים לבישול הייתי צריכה לדפדף שוב ושוב להסברים הראשוניים כדי לזכור באיזה סוג מתכון מדובר. גימיק חביב, אבל שימושי רק למחצה. הספר עצמו מחולק לשמונה פרקים: בראנץ', ירקות טריים, ירקות מבושלים, אורז דגנים וקטניות, נודלס ופסטה, בשר, דגים וקינוחים.
בסוף הספר אוטולנגי אף מציע שילובי מנות ותפריטים אפשריים לארוחות הבנויות ממתכונים שונים בSimple. למשל, ארוחות מהירות לאמצע השבוע או חגיגת טאפאסים שניתן להרכיב מתוך 140 מתכוני הספר.
מה לגבי המתכונים? האמנם ספר בישול פשוט וקליל? הכל יחסי כמובן. המתכונים בספר קצרים (בחלקם) יותר ממתכונים מפורסמים אחרים של אוטולנגי, אבל זה לא הספר להעניק לבשלנים המתחילים בחייכם. מי שקצת יותר מנוסה ימצא כאן כמה רעיונות נחמדים, לעיתים מהירים, ובמיוחד כאלו המציעים את שילוב הטעמים הייחודי של אוטולנגי כמו חצילים קלויים עם רוטב של קארי יוגורט או ירכי עוף במיסו וליים. גם בקינוחים יש הצעות פחות שגרתיות. כך למשל, אצלו קינוח הגבינה בכוס כולל גם פטה ושמן זית.
מחדשים מתוך המזווה הביתי: שילוב הטעמים, כרגיל אצל אוטולנגי, מגרה את הדמיון ובלוטות הטעם. המנות שבחרתי כאן בהחלט עונות לצורך בבישול פשוט להכנה אך מתוחכם ומפתיע בטעמיו. שני המתכונים שמופיעים למטה, לחם סלק ועוגת גבינה קצת אחרת, מתאימים מאוד לאירוח, אבל יכולים בהחלט גם לפנק את המשפחה וחברים מזדמנים, אם מכינים אותם בתחילת שבוע עבודה ולימודים שגרתי לחלוטין. אז נכון, Simple לא מצטיין בהגיגים קולינריים, אבל בהחלט עושה את העבודה כמקור להשראה כשמתחשק לחדש בטעמים, בלי להפוך לגמרי את המזווה הביתי.
אז מה למדתי להכין, בזריזות יחסית, מהספר של אוטולנגי?
לחם סלק, קימל וגבינת עיזים
לחם בערבוב וללא לישה ומכאן פשטותו. מתקבל מאפה דחוס מעט שנע בין עוגה ללחם.
כיכר אחת, תבנית לחם מאורכת
חומרים:
50 גרם שיבולת שועל גסה (לא מהירת הכנה)
10 גרם עלי תימין קצוצים דק
50 גרם גרעיני דלעת
2 כפיות קימל
2 כפיות קצח
100 גרם קמח לבן
100 גרם קמח מלא
2 כפיות אבקת אפייה
½ כפית סודה לשתייה
2 סלקים טריים קלופים ומגוררים על פומפייה
2 ביצים גדולות
80 מ"ל שמן חמניות+מעט לשימון התבנית
80 גרם שמנת חמוצה
1 כף דבש
20 גרם פרמז'ן מגוררת
120 גרם גבינת עיזים רכה חתוכה לחתיכות קטנות
מלח
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל180 מעלו ומשמנים תבנית מלבנית של 20X10 ס"מ.
מערבבים את שיבולת השועל, התימין, גרעיני הדלעת, הקימל והקצח בקערה קטנה. בקערה אחרת שמים את הקמח, אבקת האפייה, סודה לשתייה ¾ כפית מלח, וטורפים מעט כדי לאוורר את התערובת. מוסיפים את הסלקים וכף מתערובת הגרעינים. לא מערבבים אלא נותנים להם לנוח יחד.
בקערה נפרדת טורפים את הביצים, שמן, שמנת חמוצה, דבש ופרמז'ן. שופכים את התערובת לתוך הקערה עם הסלק ובעזרת לקקן מערבבים בעדינות. מוסיפים את חתיכות גבינת העיזים ומקפלים פנימה בזהירות.
מעבירים את התערובת לתבנית ומפזרים את שארית הגרעינים מעליה, אופים 40 דקות, מכסים היטב ברדיד אלומיניום ואופים 40 דקות נוספות. בודקים את הלחם בעזרת קיסם או שיפוד, הוא אמור לצאת יבש יחסית אך לא נקי לגמרי. מוציאים מהתנור, נותנים ללחם לנוח חמש דקות ואז מוציאים להתקררות על גבי רשת ברזל. ממתינים לפחות 20 דקות לפני החיתוך.
עוגת גבינה, יוגורט, דבש וטימין
עוגה מצוינת ללא אפייה, ושונה בטעמה מהעוגות הסטנדרטיות בז'אנר
חומרים:
500 גרם יוגורט בסגנון יווני
200 גרם עוגיות מועדפות, אני השתמשתי בעוגיות חמאה, אפשר בהחלט ללכת בכיוון המוכר של ביסקוויטים או עוגיות לוטוס
60 גרם חמאה לא מלוחה, מומסת
½ 1 כפות עלי טימין
400 גרם גבינת שמנת 30%
40 גרם אבקת סוכר
גרידת לימון מלימון שלם
150 גרם שוקולד לבן שבור לחתיכות
60 גרם דבש
אופן ההכנה:
מצפים תבנית עוגה בקוטר 24 ס"מ בנייר אפייה. (אני השתמשתי בתבנית פאי נשלפת רחבה יותר, כך שהעוגה מתקבלת מעט דקה).
מניחים את היוגורט בחיתול בד או בשקית בד המיועדת לגבינה ולוחצים אותו למעין כדור בתוכה, סוחטים החוצה כמה שיותר נוזלים מהיוגורט ומניחים לו לעמוד. לפני השימוש סוחטים פעם או פעמיים נוספות.
מניחים את העוגיות בשקית ושוברים עם מערוך. מערבבים את התערובת הפירורית שמתקבלת עם החמאה וכף אחת של עלי טימין. אני ביצעתי את כל השלב הזה במעבד מזון שקיצר את הלכלוך והשלבים הנפרדים. מניחים את התערובת שהתקבלה בתבנית ומשטחים אותה בידיים לקבלת תחתית שמכסה את כולה בשכבה אחידה.
מקציפים במיקסר את הגבינה, היוגורט הסחוט, הסוכר וגרידת הלימון עד שמתקבלת תערובת סמיכה ואחידה.
ממיסים את השוקולד הלבן בבאן מארי (קערה המונחת על סיר עם מים רותחים, חשוב שהקערה לא תיגע במים ושהרתיחה תהיה עדינה משום ששוקולד לבן נוטה להישרף במהירות). מערבבים לעיתים קרובות ומורידים מהאש לאחר 2-3 דקות. מוסיפים את השוקולד המומס לתערובת הגבינה ומקציפים מעט.
מורחים את תערובת הגבינה מעל בסיס העוגיות ומיישרים את החלק העליון. שולחים למקרר לשעתיים לפחות.
לפני ההגשה מחממים מעט את הדבש ומוסיפים לו את עלי הטימין הנותרים, מטפטפים על העוגה ומגישים.