הקומקום רתח בעליזות על התנור, ועננת אדים פרצה ממנו. 'הוציאו את קופסת הבשר וכיכר לחם, ואף את קופסת המלפפונים הכבושים שהבאנו', פקד יוליאן. 'אני אפתח את קופסת החלב. ג'ורג' קחי את קופסת הקקאו, וקנקן, והכיני קקאו בכמות שתספיק לכולנו
*מתוך התרגום בעברית בהוצאת מ. מזרחי תרגם אבנר כרמלי, 1973.
כקוראת צעירה נמשכתי לספריה של אניד בלייטון מתוך עניין בהרפתקאות בלשיות, ונשארתי מהופנטת מתיאורי האוכל המגרים והשונים כל כך מהסביבה בה גדלתי. לא משנה אם היה מדובר במפגשים חשאיים של השביעייה הסודית—שתמיד לוו בלימונדה ועוגיות; בפיקניקים, או ליתר דיוק, הטוזיגים, המשמחים של החמישייה הסודית, שכללו פריטים מסתוריים כמו בשר צלוי ורקיקים לצד קנקני תה או קקאו; או בחברת חבורת הבלשים והכלב שלא טמנה את ידה בפחית העוגיות הטריות, וזללה פרוסות עבות של לחם בחמאה. המתרגם האלמותי אבנר כרמלי, הלא הוא שרגא גפני, אביו של דנידין ועשרות ספרים אחרים, הפליא להתפייט על תיאורי המאכלים. היום ניתן להשיג תרגומים חדשים ומצויינים של החמישייה והשביעייה בהוצאת אחוזת בית, ובתרגומה של דנה אלעזר-הלוי, התחדשות מבורכת שיכולה לעניין גם את הילדים של היום.
בלייטון, שכתבה מאות ספרי ילדים ושספריה נמכרו במאות מיליוני עותקים ותורגמו לכ90 שפות, הצליחה ליצור, גם במבנה הנוסחתי משהו של החבורות שבראה, קסם של ממש. הילדים בספרי החמישייה, השביעייה ואחרים פועלים בצורה כמעט אוטונומית. ההורים נמצאים ברקע וכמעט אינם מתערבים או מפריעים לחקירות ולבילוש של כל חבורה. יחד עם זאת, רוב הפעולות כללו גם תכנוני ארוחות מפורטים בהם הילדים מארגנים כיבוד למפגשים, סוחבים ארגזי מזון למחבוא הזמני שלהם, או שודדים את המזווה של אחת המשפחות.
"אמא יש לך אולי משהו לאכל", שאלה ג'נט. "ואולי גם משהו לשתות?" "הלא זה עתה סיימת לאכל את ארוחת הבקר!" אמרה אמה המפתעת. "כל אחד מכם אכל שתי נקניקיות ענקיות ובוודאי אינכם יכולים לאכול' 'אנחנו מקיימים הבקר את הפגישה האחרונה של השביעייה הסודית' אמרה ג'נט.... 'אתן לכם כמה לימונים וקצת סכר ותוכלו להכין את הלימונדה שאתם אוהבים' אמרה אמא. 'אתם אוהבים להכין אותה, לא כן? והואילי ללכת ולראות אם נותרו עוגיות בארגז שבמזווה. טעמן יהי תפל אבל אני יודעת שהדבר לא אכפת לכם!'"
*מתוך התרגום בעברית בהוצאת מ. מזרחי תרגם אבנר כרמלי, 1993 (1963).
העוגיות של השביעייה, עתירות בצימוקים ולפי המקור האנגלי מדובר בעוגיות שיבולת שועל קלאסיות. לא חשוב מי השתתף בהרפתקה התורנית, מי היו הנבלים ומה היה המיקום, (אם כי האי קירין, האי של ג'ורג', היה החביב עליי מכולם), אניד בלייטון הקפידה לשרטט תמונה משכנעת למדי של תכנונים, מזימות והרפתקאות שנערכות על בטן מלאה–ורצוי רק בארוחות טעימות במיוחד. פירוט המטעמים הנזללים על ידי בני החבורות השונות בעשרות ספריה של בלייטון מרמז שהיא עצמה, כנראה, התענגה על תיאורי האוכל ולא יכלה לדמיין את גיבוריה ללא הפסקות יזומות ועליזות למדי. כשבלייטון החלה לפרסם את ספרי החמישייה והשביעייה בשנות ה40 של המאה העשרים, שרר דווקא משטר חמור של תלושי מזון באנגליה, ואולי משום כך תיאורי הארוחות הפשוטות יחסית היו כל כך אפקטיביים עבור קוראיה אם כי, גם עליי, בישראל של שנות השמונים, הן הותירו רושם רב.
הם פתחו קופסת שימורי בשר, פרסו פרוסות לחם עצומות והכינו לעצמם כריכים. אחר פתחו פחית של תפוחים כבושים ואכלו אותם לתאבון....לאחר זאת עוד רעבים היו, ועל כן פתחו שתי קופסאות סרדינים ודגו מתוכן באמצעות צנימים. אכן, ארוחה שלממש אכלו החבריה שלנו
לילדה חובבת הדמיונות שהייתי, השילוב בין החבורה המגובשת לארוחות הקטנות והמשותפות היה מושלם. בלייטון העתיקה את מסיבות התה של אן שרלי ושל בנות משפחת מרטש שכבר כתבתי עליהן בעבר כאן וכאן ושהיו שייכות יותר למיקום הביתי והמשפחתי, אל מקומות המפגש של החמישייה והשביעייה במחסן שבחצר או, לעיתים קרובות, בחיק הטבע.
החיבה לארוחות של בלייטון היא כנראה בינלאומית והיום אף ניתן למצוא ספרי בישול חביבים המבוססים על מתכונים מהספרים כמו הספר הזה שמציע מגוון ארוחות או ספר בישול לילדים המבוסס על רעיונות מספריה של בלייטון. בכל אחד מהם ניתן למצוא מתכונים פשוטים למשל לדייסות בוקר, כריכי גבינה ועוגות שמתאימות גם לפיקניק, כמובן.
איך קשורים כל תיאורי החופש האלו לראשון בספטמבר? ובכן, לא נשלה את עצמנו שבית הספר מהווה הרפתקה כלשהי עבור הילדים, אפילו לא קולינרית. בכל זאת, יש משהו מעורר תקווה בעובדה שאנחנו טומנים להם הפסקה קטנה במהלך היום במעמקי קופסת האוכל; שיש למה לחכות, דרישת שלום טעימה מהבית ואולי רגע של הסחה מהג'ונגל הבית ספרי. אז לכבוד שנת הלימודים הנה כמה אפשרויות הגשה לכריך הבית ספרי בהשראת אניד בלייטון וחברים כולל מתכון לעוגיות (לא תפלות) של שיבולת שועל וצימוקים.
עוגיות שיבולת שועל וצימוקים
כ20 עוגיות, תלוי בגודל
חומרים:
110 גר' חמאה מרוככת (הכי טוב לתת לה לעמוד בחוץ שעתיים שלוש ולא להמיס במיקרו)
½ כוס סוכר חום
¼ כוס סוכר לבן
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל משובחת
1 כוס קמח
½ כפית סודה לשתייה
קמצוץ מלח גס
½ 1 כוסות שיבולת שועל גסה
¾ כוס צימוקים
אופןההכנה:
מחממים את התנור ל175 מעלות.
מערבלים את החמאה, הסוכרים ותמצית הוניל במיקסר—משתמשים בוו הגיטרה—עד שמקבלים תערובת רכה. מוסיפים את הביצה לערבול קצר.
בקערה קטנה מערבבים את הקמח, המלח והסודה לשתייה.
מוסיפים לקערת המערבל ומערבלים במהירות נמוכה רק עד שהתערובת אחידה.
מוסיפים את שיבולת השועל והצימוקים לערבול נוסף עד שהם נטמעים בתערובת.
שולחים את תערובת העוגיות למנוחה של כרבע שעה במקרר.
מרפדים מגש תנור בנייר אפייה ועליו מניחים תלוליות מתערובת העוגיות בעזרת שתי כפות או כף גלידה קפיצית. כדאי לשמור על מרווחים כי העוגיות מתרחבות מעט באפייה.
אופים כ15 דקות או עד שהעוגיות מזהיבות למדי.
מניחים להצטננות וזוללים לצד תה או קנקן קקאו:).
