ביקור בבנגקוק הוא מפגש רב-חושי עם עיר מורכבת, המשלבת מזרח ומערב בדרכים ייחודיות. בנגקוק היא פסיפס של פרחים ססגוניים, מקדשים בכל הגדלים הפזורים ברחובות ובכניסה לבתים, מכוניות וטוק-טוקים שתקועים בפקקים אימתניים, קניוני ענק של מיטב מותגי העולם המערבי וכמובן המון אוכל. התאילנדים מנשנשים מבוקר עד ערב, מדוכני אוכל קטנטנים במורד כל רחוב אפשרי המציעים מבחר קטן של שיפודים על גריל לוהט, קציצות דגים בטיגון עמוק או קרפ קטן עם מילוי מתוק או מלוח, דרך הfood courts המגוונים של עשרות הקניונים הפזורים בעיר הכוללים שלל מטבחים מקומיים וזרים, דרך השווקים המרובים, שכל אחד מהם מתהדר בהמוני מסעדות ודוכני אוכל, ועד למסעדות יוקרה וכוכבי מישלן שמתבססות על חומרי הגלם המעולים והטריים שישי לעיר להציע.
בפוסט הזה אני מדלגת על הביקורים המובנים מאליהם בארמון המלך או במקדשים של בבנגקוק ומציעה לכם הצצה בעיקר לכמה שווקים מעניינים, לפעילויות חווייתיות בעיר ומחוצה לה, למקומות ששווה לעצור בהם לארוחה קלילה או מושקעת ואפילו מה לקרוא לפני או תוך כדי הביקור.
אז סא-וואט-די קא ונתחיל במלאכה:
שווקים ייחודיים: שוק הפרחים, שוק לילה היפסטרי ושוק אוכל לפודיז
שוק הפרחים של בנגקוק PAK KHLONG TALAT מציע שילוב מהמם חושים בין האסתטיקה התאילנדית, האהבה המקומית לפרחים—במיוחד סחלבים, והאומנות שמלווה לשזירת הפרחים המיועדים בהרבה מקרים לשימוש במקדשים השונים. כיף לשוטט בשוק הנעים והמקורה ולהתרשם מהיופי הפרחוני ומהמתנות הקטנות המוכנות להנחה למרגלות הבודהא. בנוסף, השוק כולל גם אזור שלם לממכר ירקות, פירות ותבלינים טריים ואפשר לרכוש בו כל דבר שעולה על דעתכם בכיוון הבישולי: ממבחר רטבים, דרך סוגי חצילים שייחודיים לתאילנד ועד לראש חזיר בשלמותו. בדרך ישמחו למכור לכם גם קוקוס שלם קלוי שניתן לשתות את תוכנו (הטעם מעושן ויוצא דופן), ותמיד תתקלו, במיוחד בקצוות השוק, בדוכני אוכל קטנים ולא מעט דוכני מתיקה המציעים מבחר של סוכריות, חטיפים מתוקים ומאפים קטנים.
לסיכום: חוויה אסתטית לכל החושים.
שוק הלילה רוט פיי— The New Rot Fai Market Ratchada (יש גם גרסה ותיקה יותר באזור מרוחק יחסי בעיר). שוק הממוקם ממש בסמוך לקניון Esplanade , מגיעים ברכבת התחתית ויורדים בתחנת Cultural Center ומיד מזהים זרימה של צעירים לכיוון אחד. אם נדמה לכם שאתם צועדים לאיזו הופעה בפארק, התחושה אינה מכזיבה. רוט פיי מספק שילוב כייפי של בילוי לילי הכולל חוויית קניות, ברים וכמובן אינספור מסעדות. השוק מסודר בטורי דוכנים שחלקם מתמקדים בבגדים, תכשיטים וכל מיני קשקושים אחרים, כולל מספר מספרות היפסטריות ודוכנים של ציור על ציפורניים. במעברים האחרים תמצאו כצפוי מבחר מטורף של מקומות לאכול, עם דגש על פירות ים שמוגשים כאן בהרבה מקומות על מפת נייר כאשר כולם אוכלים ישירות מהשולחן בעזרת כפפות דקות המחולקות לפני האוכל. אם בא לכם כיוון אחר, תוכלו למצוא הכל מסושי, דרך המבורגרים ועד טוסטים עם ממרחים בצבעי הקשת. במסגרת הסובבת את השוק ממוקמים עשרות ברים המציעים קוקטיילים נדיבים, שלא לומר מוגזמים, במחירי רצפה מגוחכים. הכל פתוח וצופה על השוק מלמעלה ובערב החמים אין כיף מלשבת עם דאקירי ענק, (או משהו שמאוד דומה לו, היה קשה לברר😊), ולצפות על האנשים המסתובבים למטה. הקהל צעיר ברובו ומורכב מעירוב מעניין של משפחות, חבורות של צעירים וגם זרים המגיעים לבילוי לילי.
לסיכום: מומלץ בחום לערב קליל של נשנושים ושתייה.
שוק האוכל או-טו-קו, Or-Tor-Kor
שוק אוכל למקומיים שמכיל כל מה שרק חלמתם עליו: כל סוגי העלים, השורשים, התבלינים והממרחים של המטבח התאילנדי נמצאים כאן בשפע. כשמבקשים סוכר דקלים למשל, מיד יתעניינו אם אתם רוצים אותו בגרסה המשחה, כגוש גבישי או בכלל מתובל כרוטב מוכן לטבילה. השוק מקורה, נקי ומאוד מסודר, הדוכנים והשורות ממוספרים ומי שרוצה לחקור לעומק את כל האפשרויות מוזמן להציץ בכתבה המשכנעת של רותם מימון בהארץ כאן. בנוסף לחומרי גלם נדיבים, ניתן למצוא כאן כלי בישול ובמיוחד מבחר נאה של כלים מעץ, אנחנו רכשנו כפות, קנקנים וצלוחיות קטנות להגשת חטיפים. במרכז השוק יש כמובן אזור אכילה מסודר עם מבחר של דוכנים ומסעדות כולל מסעדת סום טאם, שכשמה, מתמחה בסלט הפאפאיה החריף ומכינה אותו טרי, במקום, כשמידת החריפות נקבעת לבקשתכם. אם מתחשק לכם קינוח מלבד מבחר הפירות המהמם הקבוע, יש גם חנות יפיפייה במרכז השוק שמציעה מבחר אדיר של מעין מרציפנים מקומיים, סוכריות ג'לי רכות שהתאילנדים מתים עליהן, שוקולדים וכל מיני מתוקים אחרים. הכל מעוצב להפליא וניתן לקנות גם באריזות מתנה מושקעות.
לסיכום: אם אתם מתכננים להעשיר את המזווה הביתי שלכם לפני החזרה לארץ זה בהחלט המקום. השוק אף ממוקם קרוב מאוד לשוק סוף השבוע התיירותי צ'אטוצ'ק (Chatuchak) ותוכלו לשלב בין השניים.
חוויות קולינריות: השוק הצף בפרברי בנגקוק וסדנת בישול בלב שוק הפרחים
אחת מהאפשרויות המומלצות לחוות את התרבות התאילנדית מקרוב היא לשכור מדריך מקומי שיכול לפתוח בפניכם כניסה למקומות ואתרים פחות מוכרים. אל האתר המדריכים שאפשר להציץ בו כאן, הגעתי דרך הבלוג המקסים של הדוניסטית ואת החוויות שלה מבנגקוק אפשר לקרוא פה. אנחנו בחרנו לשכור מדריך שייקח אותנו לביקור בשוק הצף Khlong Lat Mayom בפרברי בנגקוק, נסיעה של כ40 דקות מחוץ לעיר. טראסט (כן, (Trust, התגלה כבחור צעיר וחייכן, העובד כנציג כוח אדם בחברת בוש הגרמנית במשך השבוע ומשמש כמדריך תיירים בסופו. עם אנגלית מעולה והמון מידע וסיפורים אישיים הוא ליווה אותנו בחן והוסיף שכבות ידע ואנקדוטות קטנות על המתרחש מסביבנו. כשמגיעים למקום מתגלה שוק תאילנדי מוכר המשלב בין מכירת חומרי גלם וירקות למסעדות קטנות כאשר כל השוק בנוי על גדת נהר. בשוליו עוגנות סירות דיג ארוכות שגם הן מציעות את מרכולתן, לרוב ירקות ופירות של מגדלים מקומיים. אחרי סיבוב קצר בשוק ונשנוש פתיחה של קציצות דגים מטוגנות, יצאנו בעצמנו לשיט במעין קאנו ארוך ומקושט להפליא. בדרך התבוננו על מקדשים קטנים, צמחי מים מקסימים ופגשנו כמה סירות "שוק" שהיו בדרך למכירה. השיט מוביל לשתי תחנות: שוק צף נוסף המפורסם בכך שהוא מתקיים סביב מקדש מקומי. חלק מהפן התרבותי הייחודי בתאילנד הוא השילוב הטבעי והיומיומי של הבודהיזם בחיים. מקדשים אישיים, בודהות בכל הגדלים, נזירים המברכים את העוברים ושבים בקידה, ותפיסה דתית של חמלה וקבלה. כשביררנו מה התהליך להפוך לבודהיסטים הסביר לנו המדריך המופתע שעלינו רק להחליט לאמץ את דרכו של הבודהא….חומר למחשבה. התחנה השנייה הייתה חווה מקומית לגידול סחלבים שהכילה שפע מסחרר של סחלבים בכל הצבעים והגדלים, כולל זנים שמעולם לא ראינו. רוב הצמחים, אגב, גדלים באוייר הפתוח כולל השורשים. מסתבר שהאוויר בתאילנד כל כך לח שאין צורך בשתילה והשקיה. לאחר השייט חזרה עצרנו עם טראסט לארוחת צהריים מעולה בשוק המקורה והתענגנו על שיפודי סאטה, מורניג גלורי (עלים ירוקים הדומים לבאק צ'וי) ברוטב חריף, ומאכל מקומי שלא נתקלתי בו במקומות אחרים: מעין סלט המבוסס על אורז פרא, שלתוכו מערבבים מבחר עלים, נבטים ושורשים כולל פתיתי אורז תפוח לתוספת קראנצ'ית מושלמת—תענוג! בסוף הצטיידנו, כמו תיירים הגונים, גם במסחר סבונים ונרות הנמכרים בחנות המקומית, לא לפני שטראסט ניהל עבורנו משא ומתן קצר. בדרך חזרה, לאחר שהבין את העניין האובססיבי שלנו באוכל, הוא עצר בהתנדבות בסופר מקומי ועזר לנו לבחור מספר רטבים וממרחים שיעזרו לנו לשחזר מנות מקומיות גם בישראל.
לסיכום: חוויה מומלצת ביותר וכפי שניתן להתרשם מן האתר אפשר לבחור בטיולים שונים ומשונים: מסיורים היסטוריים ועד התעמקות במקורות הבודהיזם
סדנת בישול בשוק הפרחים
עוד דרך לחוות את הקולינריה התאילנדית מקרוב היא דרך סדנת בישול מקומית. יש אינספור אפשרויות בעיר, בכל שעות היממה, כשרובן נסובות סביב מאכלים קלאסיים ומוכרים. אנחנו בחרנו את הסדנה הספציפית הזו משום שהיא מתרחשת בלב שוק הפרחים, או יותר נכון בקומה מעליו שמשקיפה על השוק. לאחר שמכינים מתאבן קצר ומצוין של מיאנג קום הכולל בין השאר בוטנים קצוצים, ג'ינגר, שאלוטס, קוקוס, צ'ילי ושרימפס מיובשים שמגלגלים בעלה דומה לקייל וטובלים ברוטב חרפרף; יוצאים לסיבוב בשוק כשמנחת הסדנה, בעלת האנגלית המושלמת, מסבירה בדיוק מה לקנות, איך לבחור וגם כמה כל דבר אמור לעלות. הבחירה בסדנה הזו גם מאפשרת ביקור מומלץ בשוק הפרחים ויש לכם חצי יום מושלם של שוק, אוכל ובישול. בהמשך הסדנה הכנו כמובן סום טאם, כל אחד לפי טעמו ונטייתו (על בסיס מנגו, פפאיה , גויאבה השונה מזו שלנו ורמת חריפות משתנה). בנוסף הכנו גם פאד תאי עם שרימפס וקארי מעולה. במשך הסדנה מוגשים גם דרינקים מרעננים (ללא אלכוהול) של פירות או עשבי תיבול ואת המתכונים לכל אלו מקבלים בפירוט אחר כך במייל.
לסיכום: הסדנה הייתה כיפית, טעימה ובעיקר חשפה אותנו לעוד מידע על האוכל המקומי כולל כמה טיפים מעניינים על טכניקות הבישול התאילנדי.
שתי המלצות למסעדות יוצאות דופן: מסעדת פועלים בצ'יינה טאון של בנגקוק ומסעדת מישלן תאילנדית-מודרנית
בנגקוק היא מעצמה קולינרית לא רק בשפע שהיא מציעה אלא גם במנעד המסעדות הרחב שלה. אפשר למצוא בה את כל סוגי המטבחים וגם כמה סניפים של מסעדות ידועות כמו האטלייה של ז'ואל רובשון או סניפים של ג'יימי אוליבר. אמנם אחת המסעדות הנחשבות ביותר היא גאגן Gaggan ההודית (המציעה ארוחת טעימות של 25 מנות), אולם אנחנו רצינו לחוות אוכל תאילנדי מודרני ולכן בחרנו להתנסות בLeDu מסעדת מישלן (כוכב אחד). הגענו בוולנטיינס ולכן היה תפריט נתון של שש מנות אבל גם בימים אחרים ניתן לבחור בין תפריט של ארבע או שש מנות. אוכל תאילנדי-מודרני, עדין יחסית, אבל רב מרקמים. אכלנו מנה מאוד מעניינת של סלט אורז כחול (שצובעים בעזרת תה פרחים מיוחד) ומנה שמיימית של אטריות עם בשר סרטנים וביצה רכה ששוברים עליהם ומערבבים, צירפתי כאן את התפריט לדוגמא. העיצוב נקי ופשוט, המסעדה לא מאוד מהודרת אבל עם שירות מעולה וקשוב ואווירה יחסית צעירה וקלילה. ארוחה מיוחדת ומעניינת.
דווקא המקום השני, מסעדת Fikeaw Yao Wa-Rat בצ'יינה טאון של בנגקוק, מסעדה המתנהלת כולה בחוץ על גבי מספר מנגלים וסירי ענק על להבות נקודתיות, הייתה ההפתעה הקולינרית של הטיול. מקום קטן, כולו בחוץ, עם כחמישים מקומות ישיבה שלא מפסיק להזרים פרות ים טריים ודגים לשולחנות הרעבים. אכלנו כאן לובסטר מאודה מדהים, בין הטובים שטעמתי, וגם קלמארי ברוטב ליים חריף וסרטנים עם למון גראס. הכל היה משובח, טרי מאוד וטעים להפליא. כל השולחנות הצמודים אלינו נראו גם הם נהנים וחוגגים. המחירים, כצפוי, נמוכים למדי—חוויה מומלצת בהחלט.
מה לקרוא לפני ותוך כדי (בכל זאת זה בלוג גם על ספרים):
כשחיפשתי לקורא ספרים המתרחשים בבנגקוק או בתאילנד בכלל או ספרות תאילנדית מקורית, לא נתקלתי במבחר מרשים במיוחד. נראה שיש לא מעט ספרי בלשים/מתח שנכתבו על ידי סופרים זרים שחיו בעיר וניזונים בעיקר מהסמטאות האפילות של זנות, סמים ואמונות תפלות מקומיות. שני ספרים לא רעים בז'אנר הזה הם:
Bangkok 8—שבמרכזו עומד בלש תאילנדי-אמריקאי החוקר את הרצח הכפול של השותף שלו וחייל מרינס אמריקאי על ידי …נחש מסוכן. לפענוח התעלומה מצטרפת גם בלשית FBI יפיפייה והשאר ידוע ומבדר בהתאם. אגב, זהו ספר ראשון בסדרה שנכתבה על ידי ג'ון בורדט הבריטי.
The Spirit House—עוד בלש זר מקומי, נכתב על ידי כריסטופר מור הקנדי, גם הוא חלק מסדרה שלמה. וינסנט קאלוינו, עורך דין אמריקאי שרישיונו נשלל, יוצא לחקור את מותו של צעיר בריטי בבר אפלולי בבנגקוק. על אף שצעיר מכור לסמים מתוודה על הרצח, הוא חושד שמדובר בטיוח וצולל לעולמות הפשע התאילנדי כדי למצוא את הרוצח. פאלפ פיקשן אמיתי עם הרבה תיאורים דרמטיים.
בכיוון אחר, קיבלתי המלצה שעדיין לא מימשתי על רומן היסטורי בשם בית הסחלבים של לוסינדה ריילי, שגם יצא לאחרונה בעברית (מודן, תרגמה:דפנה לוי). הרומן נע בין ההווה באנגליה לעבר מסתורי בתאילנד וחושף סודות משפחתיים.
בבנגקוק עצמה ניתן למצוא מספר חנויות ספרים ואחת הגדולות והמוצלחות שבהן היא Kinokuniya הממוקמת בליבו של קניון סיאם פאראגון. כאן יש מבחר גדול של ספרים באנגלית כולל ספרי בישול ומבחר מעט מצומצם של ספרות מקומית מתורגמת. כמו כן, חובבי הקומיקס והמנגה ימצאו מבחר גדול למדי של ספרים מכל רחבי אסיה. שימו לב שחלק מהספרים מנוילן היטב ולא ניתן לעלעל בהם…
כאן רכשתי ספר סיפורים קצרים של סופר תאילנדי עכשווי: Sightseeing, Rattawut Lapcharoensap , ומהסיפורים שקראתי עד כה מדובר בכתיבה חדה ומאוד מודעת לעצמה, ועל אף שנקודת המבט היא בדרך כלל של נער צעיר, יש כאן ביקורות נוקבת על הזרים המאכלסים או מבקרים בתאילנד והתבוננות מפוכחת במתחים בין דור הצעיר למבוגרים.
8 תגובות
הייתי דיילת אויר והייתי בבנגקוק המון פעמים וכמובן שלא הפסקתי לאכול ולנסות הרבה פעמים. יש כמה דברים שכתבת עליהם שאני לא מאמינה שפספסתי, כמו לדוגמא את שוק הפרחים או הת המסעדות שהמלצת עליהן.
איזה כיף לשמוע! אני חושבת שבנגקוק היא קצת אינסופית ותמיד יש דברים נוספים לגלות בה.
אין לך מושג איך הכתבה שלך עשתה לי חשק לחזור שוב לתאילנד! פשוט חלום! ואני ממש שמחה ששמעת לעצתי ולקחת את הסיור המקומי בשוק האוכל – זו פשוט חוויה מדהימה!
תודה תמר. גם אני מוכנה לחזור ברגע זה:) וההמלצה שלך הייתה משובחת בהחלט.
פוסט פשוט מהמם! כתוב ומצולם היטב. בכללי הבלוג שלך מאוד אסתטי ונעים לקריאה! תודה לך 🙂
תודה רבה! כיף שהגעת ושנהנית.
פוסט נהדר, אין על האוכל בתאילנד. עשית לי חשק לחזור
תודה! גם אני לגמרי בחשק לחזור😉 זה הקסם של בנגקוק.