קלאסיקה פריזאית בקלות: קריאת בישול ב My Paris Kitchen של דיוויד ליבוביץ׳
ספר בישול שמוגדר על העטיפה שלו כספר של מתכונים וסיפורים, מייד פונה לליבי. כבר כתבתי כאן וכאן על אהבתי לספרי
ספר בישול שמוגדר על העטיפה שלו כספר של מתכונים וסיפורים, מייד פונה לליבי. כבר כתבתי כאן וכאן על אהבתי לספרי
בישול יומיומי כעוגן של שפיות בסוף הספר, בעל השם המשכנע להפליא I Dream of Dinner (So you don’t Have to),
ירקות במרכז השולחן לפני מספר חודשים הודיעה הבכורה על צמחונות פתאומית. לא היו סימנים מקדימים, שיחות או הכנה לאחראי המטבח
לעיתים נדירות פותחים ספר בישול חדש וחשים פתאום שנתקלתם במשהו מסעיר ושונה, חווייה שמחייבת העמקה בטקסט, התרגשות שמפעילה את בלוטות
מליסה המסלי, בת לאם פיליפינית ואב אנגלי, החלה את דרכה קולינרית בטור משותף, אותו כתבה עם אחותה עבור ווג הבריטי.
נתחיל בווידוי. אני מאוד אוהבת לאכול את אוטולנגי (מי לא?) ולפעמים אוהבת גם לבשל בהשראתו, אבל עד כה, הספרים שלו
מולי יֶה היא בלוגרית מצליחה ואהובה (ופוטוגנית להפליא, כמקובל היום) הכותבת ומבשלת בבלוג הפופולרי My Name is Yeh. בת לאם