״לפרנס את עצמי״: על עצמאות, התבגרות ואהבה—קריאה באבא ארך רגליים של ג׳ין ובסטר
אני מחכה כל היום שכבר יגיע הערב, ואז אני תולה על הדלת שלט 'נא לא להפריע', נכנסת לתוך החלוק האדום
אני מחכה כל היום שכבר יגיע הערב, ואז אני תולה על הדלת שלט 'נא לא להפריע', נכנסת לתוך החלוק האדום
"אבל את לא מבינה שאת חיבת ללכת לבית הספר?' אמר השוטר. 'למה חייבים ללכת לבית הספר?' כדי ללמוד כל מני
"ראו את הארגז שלנו המלא מזונות. יש בו ריבות, סכר, ביסקויט, דבדבנים ושוקולדה—אמרה קמיל. וראו אלו אנשים מהוגנים אנחנו—ענה ז'אק—בעוד
ואז הגיע הבוקר הנפלא. לאחר שעבדו כשעתיים בגינה הגיע דיקון חרש והעמיד מתחת לשיח השושנים שני דליים: האחד מלא חלב
את ספריית הילדות האהובה שלי שכללה את בנות מרטש החוגגות את חג המולד בעוני רב, את אן שרלי היתומה ואת
הקומקום רתח בעליזות על התנור, ועננת אדים פרצה ממנו. 'הוציאו את קופסת הבשר וכיכר לחם, ואף את קופסת המלפפונים הכבושים
מבטיחה אני אותך, דיאנה, שזאת היא עבודה משעממת ביותר. בבשול אין כמעט מרחב לדמיון. עלייך לעבוד רק לפי כללים קבועים.
בלא שהסירה מאיתנו את עינה המשגחת, החלה אמא להתארגן בדרכה שלה. הבית נדף ניחוחות עשבים וריחם החריף של בצלים ושומים,
דלה היא שפת האדם מכדי לתאר את כל החששות, הניסויים והמאמצים שעברו על ג'ו באותו בוקר…היא הרתיחה את גבעולי האספרגוס
לרגע שררה דומיה שהופסקה על ידי חנה, שצצה פתאום והניחה על השולחן שתי חמיטות חמות, וחזרה כלעומת שבאה. חמיטות אלו